דף הבית     |     אודות     |     מאמרים     |     סרטונים     |     פורום     |     צור קשר

מאמרים

כל המאמרים מטה נכתבו על-ידי שני נחשון ופורסמו לראשונה

במגאזינים שונים:   מאקו, עשר פלוס, טיים אאוט תל אביב, אתר מכון אדלר ועוד....


ליצירת קשר: 


שני נחשון  05222666960 



חיפוש :

מבחן בהתאמה אישית

16/5/2014

ותר מ-600 יועצות חתמו לאחרונה על עצומה שהוגשה לשר החינוך שי פירון ולמנכ”לית המשרד בנוגע להתאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות, הניתנות לתלמידים המאובחנים כלקויי למידה. היועצות סבורות כי ההקלות הללו ניתנות בקלות רבה מדי ובאופן גורף מדי לתלמידי התיכון במערכת החינוך בכל הארץ.
לפי הערכת דוח ועדת מרגלית (1997), שבעקבות ממצאיו הוקם האגף ללקויות למידה, לכ-10 אחוזים מתלמידי מערכת החינוך יש לקויי למידה המחייבים התייחסות חינוכית מיוחדת. הוועדה המליצה לבנות תוכנית לימודית מותאמת לתלמידים אלה, תוך מתן העדפות לקבוצות חברתיות מוחלשות שלהן יש נגישות נמוכה לתהליכי זיהוי ולשירותי האבחון והטיפול.
לפני כמה חודשים פרסם משרד החינוך חוזר מנכ”ל העוסק בנוהלי מתן ההתאמות בדרכי היבחנות לנבחנים לקויי למידה. החוזר מחלק את ההתאמות לשלוש רמות: התאמות ברמה 1 ו-2 המאושרות על ידי המועצה הפדגוגית הבית ספרית, לעומת התאמות ברמה 3 (מבחן מותאם או מבחן בעל פה) שמאושרות רק על ידי ועדות ההתאמות המחוזיות. כדי שתלמיד יקבל התאמות מרמה 3 עליו לעבור אבחון פסיכודידקטי, שעלותו בין 2,000 ל-3,000 שקלים. בנוסף עליו להצטייד במסמכים (דיווחי מורים, דוגמאות למבחנים ולבחנים ונתונים נוספים) מטעם בית הספר ולהגישם לוועדת ההתאמות המחוזית. אם הבקשה נשללת, ההורים רשאים להגיש ערעור, המחייב את צוות בית הספר להכין שוב את המסמכים והניירת הנדרשת.
למעשה, המצב הקיים היום במוסדות החינוך מנוגד להמלצות ועדת מרגלית. במכתב היועצות נכתב כי “הורים רבים רואים בהתאמות מכשיר לשיפור הציונים של ילדם. בישובים מבוססים מספר התלמידים המאובחנים מגיע לכחמישים אחוזים”. המשמעות היא, טוענות היועצות, כי הבקשה להקלות עבור מי שאינו לקוי למידה פוגעת בעיקרון השוויון בין התלמידים מכיוון שמי שידו משגת “קונה” את ההתאמות בדרכי הלמידה ושולח את ילדיו לאבחון היקר; פוגעת בתלמידים לקויי הלמידה עצמם מכיוון שהטיפול בהם מתמקד בהתאמות, על חשבון מתן מענה בדרכי הוראה ולמידה (שעשויות להועיל להם יותר בתהליך הפיכתם ללומדים עצמאיים); מייצרת בזבוז אדיר של משאבי בית הספר: שעות עבודה, ניירת, צילומים, כוח עזר, ושל משאבי המערכת – יש צורך להעסיק צוות מקצועי גדול בוועדות המחוזיות ובוועדות הערעורים; וגם פוגעת ביחסים של בית הספר עם ההורים שמפעילים לחץ לאישור ההתאמות על ידי הוועדות המחוזיות.
סיבות אלה ואחרות, מסבירות היועצות, גורמות לעבודתן להתמקד בביורוקרטיה, ולא במתן מענה רגשי לתלמידים הזקוקים להן. למותר לציין כי המשאבים המוגבלים העומדים לרשותן באים פעמים רבות על חשבון קיום ההתאמות מרמות 1 ו-2 כהלכתן לתלמידים זכאים, ועל סיוע אמיתי לתלמידים בעלי לקויות למידה מאובחנות. נכון לעכשיו, היועצות טרם קיבלו תגובה רשמית מנציגי משרד החינוך לטענות שלהן.

לטורים הקודמים של שני נחשון בנושא קשב וריכוז

12 מיתוסים על תלמידים עם לקויות למידה

בת 28: הפרעת הקשב שלי מקשה עלי בקידום הקריירה

 

 

מה כוללות ההתאמות?

בחינות הבגרות המתקרבות הן הזדמנות לרענן במקצת את כל נושא ההתאמות בבגרויות ללקויי למידה. האפיונים של תלמידים עם לקויות למידה, המובאים בחוזר המנכ”ל, מבוססים על ההגדרות הפורמליות המקובלות על חוגים רחבים של אנשי מקצוע בתחומי לקויות הלמידה. כשמדברים על לקות למידה מתייחסים לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלה הן פנימיות ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות במהלך החיים.
תלמיד מוגדר לקוי למידה כשמתקיימים אצלו שני התנאים הללו: קיים פער של שנתיים לפחות בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו, וכן כאשר קיים פער בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואלים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.
ההתאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי לקויות למידה (לפי חוזר מנכ”ל תשס”ד/4 (ב)) מחולקות לשלוש רמות על פי היקף השינויים החלים במתכונת הבחינה: שינויים באופן הצגת הבחינה המאפשרים לתלמיד להבין את המטלות; שינויים באופן מתן התשובות – התלמיד עונה באופן שלא יפגע בהערכת ידיעותיו; שינויים בהקצאת זמן; ושינויים במהות הבחינה.
התאמות ברמה 1: המאושרות על ידיי המועצה הפדגוגית הבית ספרית בהסתמך על המלצות אבחון דידקטי.  התאמות אילו אינן פוגעות במהות הנמדדת בבחינה. כלומר: התאמות לא ישפיעו על נבחנים שאינם לקויי למידה, אך הן עשויות לסייע לנבחנים בעלי לקויות למידה לשפר את הישגיהם. לדוגמה – הגדלת הכתב של שאלון הבחינה, התעלמות משגיאות כתיב.
התאמות ברמה 2: המאושרות על ידי המועצה הפדגוגית הבית ספרית בהסתמך על אבחון דידקטי או אבחון   משולב פסיכו-דידקטי. התאמות אלו עלולות לפגוע באופן חלקי במהות הנמדדת בבחינה והן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה.
התאמות ברמה 3: המאושרות אך ורק על ידי ועדת התאמות מחוזית המסתמכת על המלצת המועצה הפדגוגית הבית ספרית ונשענת על האבחון משולב (פסיכודידקטי). התאמות אלה משנות את המהות הנמדדת בבחינה ומתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה. לפיכך ההתאמות ברמה זו ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם ההתאמות ברמה 1 ו-2 אינן יעילות דיין. ניתן לאשר התאמות אלה בהסתמך על האבחון הפסיכודידקטי.

טבלת התאמות


 

איזו התאמה, לאיזו לקות למידה, באיזה מקצוע?

להלן פירוט לגבי התאמות דרכי הבחנות בבתי הספר ובבחינות הבגרות לתלמידים לקויי למידה, כפי שנקבעו בחוזר מנכ”ל תש”ס/99 ובמאי 2000. כאמור, הוועדה הפדגוגית הבית סיפרית תבחן את ההתאמות שהומלצו לתלמיד ספציפי ביחס לתפקודו הלימודי בכל מקצוע, והיא זו שתאשרר או תדחה את המלצות האבחון

התאמות לפי לקות

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים