דף הבית     |     אודות     |     מאמרים     |     סרטונים     |     פורום     |     צור קשר

מאמרים

כל המאמרים מטה נכתבו על-ידי שני נחשון ופורסמו לראשונה

במגאזינים שונים:   מאקו, עשר פלוס, טיים אאוט תל אביב, אתר מכון אדלר ועוד....


ליצירת קשר: 


שני נחשון  05222666960 



חיפוש :

כדורמים ככלי טיפולי בהפרעת קשב וריכוז/ שני נחשון

1/8/2016

 

כדורמים ככלי טיפולי בהפרעת קשב וריכוז/ שני נחשון

 

 

 

מחקרים השוואתיים בין לקויי למידה ושאינם כאלה מעלים, שלקוי הלמידה והקשב מתאפיינים בערכים גבוהים יותר של רמות חרדה גבוהות, דימוי עצמי נמוך, התנהגות עבריינית, נשירה ונטיות אובדניות. הקשר הוא ברור, הילד לקוי הלמידה והקשב סוחב שנים רבות  של  כשלונות ותסכולים. בגיל בו בית הספר ממלא את כל עולמו, הוא סבור כי זה העולם האמיתי,  בו הוא לא מוערך, לא מתוגמל  ובמקרים רבים  גם חיי החברה אינם מספקים.

 

בגיל ההתבגרות, הנושא נעשה מסוכן יותר.

העצמאות החדשה והיכולת החדשה לבחון באור ביקורתי את חייו ופועלו, עשויות להביא את המתבגר לבחירות "יעילות" יותר. כלומר, "אם בבית הספר, אני משקיע  המון ומקבל מעט.  אני בוחר לזנוח את בית הספר באופן חלקי או מלא, ולבחור לעצמי מקום חדש בו תנאי הקבלה  נמוכים : חבורות, שוטטות, פשיעה, סמים, אלכוהול הימורים וכיו"צ...

 

איתור מוקדם וטיפול "רגיש" של ההורים לא תמיד פותר את הבעיה. משום שגם כשמדובר בילד "מטופח" שהצליח בזכות סביבה מטפחת ל"שרוד" בכיתה רגילה ומצליח למלא את מטלותיו הלימודיות, עדיין סוחב על גבו רצף חוויות מייאשות:  עשית טוב כי נעזרת, עשית פחות טוב נכשלת וגם הטוב הוא יחסי, מעבר דחוק משנה לשנה.

החוויה המרכזית של הילד לקוי הלמידה היא: תסכול מהקצב האיטי  ומההישגים הנמוכים ביחס להשקעה.

 

הורים רבים סוברים בטעות שבעזרת מאמצים רבים יצליחו להעלות את ממוצע הציונים ובהתאמה גם את הביטחון העצמי של הילד. בפועל הדבר לא נכון. התעקשות של ההורים על למידה בשעות הפנאי משפיעה בעיקר לרעה על מערכת היחסים ועל הדימוי העצמי של הילד כשלתחושת הכישלון בבית הספר, מתלווה החוויה כי הוא מייאש ומאכזב את הוריו  והחחוייה היא ש"כיראה לא יצא ממני כלום".

 

כתבתי בעבר על כך שהפתרון לנזקים המשניים של הפרעת הקשב ולקויות הלמידה באופן פרדוקסלי הוא: הקטנת  החלק היחסי של בית הספר בחייו של הילד. כלומר, אם נחלק את עוגת 24 השעות שלנו, כל עזרה לימודית ותמיכות רגשיות למינהם מגדילות את הנפח של בית הספר בחיי הילד. כלומר החלק בו אני חלש ונזקק גדל.

 

 יצירת אלטרנטיבות כמו חברות בתנועת נוער או קבוצת ספורט   (גם במחיר "בזבוז זמן לימודים), יכולה להעניק לילד פרופורציות שהעולם הוא לא רק בית ספר בו אני חלש, אלא שיש בי כישורים שמאפשרים לי להצליח במקומות אחרים. ומשום מה לא מצליחים לבוא לידי ביטוי בבית הספר וגם אם באים לידי ביטוי, הם אינם נתפסים בעיני כ"חשובים". 

השתתפות אינטנסיבית בחוג מתאים והצלחה בו, היא הזדמנות מצויינת להחשף ל"עולם האמיתי", להבין שהקושי בבית הספר לא חייב לזלוג לכל תחומי החיים. ילד יכול לגלות שהכישורים הקיימים בו הם בעלי ערך.

 

במאמר זה אדגים כיצד האתגרים שעומדים בפני שחקני כדור מים תורמים להעלאת תחושת הערך, הביטחון העצמי ומקלים על ההתמודדות עם קשיי הקשב והריכוז.

 

פעילות גופנית משפרת את התחושה הכללית ואת פעילות המוח: מחקרים שונים שנעשו בעולם כי קיים קשר בין פעילות גופנית לבין התקדמות טובה יותר בלימודים. החוקרים סבורים כי ילד שפעיל מבחינה גופנית מגביר את סיכויו להישגים גבוהים יותר בבית הספר לדבריהם, יתכן וקיים הסבר ביולוגי. פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם בגוף, מה שעשוי להועיל גם למוח שמקבל יותר חמצן. בנוסף, פעילות גופנית מגבירה את הייצור של הורמונים שונים, כמו אנדורפינים, שמצמצמים את רמת הסטרס ומשפרים את מצב רוח. שתי תופעות אלה תורמות לסיכויים להצליח טוב יותר בלימודים. ובוודאי להרגשה הכללית הטובה.

 

שיפור תפקודי ניהול: אצל חלק מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש פגיעה משמעותית בתפקודי הניהול, (מוטיבציה, שליטה בדחפים, התארגנות אימפולסיביות ועוד..) ספורט קבוצתי  בכלל, וכדור מים בפרט מחייבים את השחקנים להגיע בזמן עם כל הציוד, לשמור על חוקים וכללי התנהגות, להגיע בתלבושת מתאימה לעבוד עבודת צוות לקבל את מרותו של המאמן או הקפטן, להתייחס בכבוד לחברים בקבוצה ולמתחרים, הצלחה במשימה זו משפרת באופן משמעותי את תפקודי הניהול  ובאופן עקיף מובילה לשיפור המשמעת ותפקודי הניהול גם בבית ובבית הספר.

 

שיפור יכולת הויסות: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתאפינים בתגובות לא מווסתות לעיתים מהירות מידי ולעיתים איטיות. במשחק כדורמים, בכל רגע נתון יש שלל התרחשויות שדורשת מן הנער להיות מרוכז ודרוך מה שמאפשר לו בחירת תגובה הולמת.

 

שיפור יכולת עמידה בחוקים וכללים: חלק מילדים עם קשיי קשב וריכוז מתקשים לעמוד בכללים ולקיים את חוקי הכיתה ובית הספר. במסגרת הכדורמים ישנה מחד מערכת חוקים נוקשה של עמידה בלוז, שליטה בדחפים, משמעת ועוד.. אולם מסתבר שדווקא הכללים הברורים והעובדה כי הם חלים על כולם כולל על המאמנים והשופטים מאפשרת לילד לקיים את כל החוקים בהצלחה.  ברוב המקרים, ילד שלומד במסגרת אחרי הצהרים לכבד חוקים

 וכללים, מצליח בהמשך, לשפר גם את התנהגותו במסגרות הבוקר.

 

התמודדות עם שיעמום: הטענה "משעמם לי" היא אחת התלונות השכיחות אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. בכדור מים לרגע אחד לא משעמם.....

ויסות רגשי

במשחקים כמו גם באימונים,  נדרשת מהילדים התמודדות עם תחרותיות, בין אם בין שתי קבוצות ובין אם היא בניסיון לשפר הישג אישי. ההשתתפות הפעילה מזמנת למידה משמעותית של דחיית סיפוקים, אכזבה, ויתור והתמודדות עם מצבים מתסכלים אחרים. ילד שילמד להתמודד עם  משחק בו לא לקח חלק פעיל, יוכל בהמשך להתמודד בהצלחה עם ציון נמוך, או עבודה שכשל בה. קבלה נאותה של הפסד תכשיר את הילד להתמודדות בחברה.

 

 עידוד: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה סובלים לא פעם מדימוי עצמי נמוך. שחקני הקבוצות השונות ברחבי הארץ, זוכים  לעידוד על בסיס קבוע מהוריהם, מחבריהם לקבוצה, מחבריהם לכיתה וכמובן מצוות המאמנים. כל שער מוצלח, שמירה אינטנסיבית ו"בישולים" זוכים להתייחסות שתלמידים לקויי למידה מתקשים לקבל במהלך משימות לימודיות. קהל הצופים ההדוק שרודף אחרי הקבוצה ממשחק למשחק. נותן לנער תחושת ערך ומשמעות.

 

חיזוק תחושת השיכות-  להיות שחקן בנבחרת כדור מים להתאמן בין 3-6 אימונים בשבוע, נסיעות למשחקים, מחנות אימונים בארץ ובכל, כל אלו מעניקים לנער תחושת שייכות עמוקה  וגאוות יחידה. דרך תחושה זו מפתחים החברים מוטיבציה גבוהה ואחריות אישית שזולגת מטבע הדברים חזרה לבית הספר.

 

שיפור מיומנויות חברתיות: אחת התרומות המרכזיות של חברות בנבחרת היא: טיפוח מיומנויות חברתיות, החל משיחות בהסעות למשחקים, דרך  שיחות במקלחות, ועד מסירת כדור לשחקן אחר, עבודת צוות, תמיכה בחברים ועוד. משחקי הליגה מייצרים תלות רבה בין השחקנים המתבטאת בתהליכי שיתוף פעולה הדוקים כמו: תיאום מהלכים, הובלת משחק ויצירת משחק ביחד עם האחרים.

 

 

אז איך עושים את זה?

 

למרות כל הכתוב לעיל, לעיתים מאוד קשה ל"גרור" את הילדים הללו לחוגים וגם אם הצלחנו לעיתים קשה להשאיר אותם שם. כי הרי קושי בהתמדה, הוא חלק מהפרופיל ההתנהגותי שלהם.

 

  • חשוב שההורה באמת באמת יבין שהשתתפות הילד בחוג היא תנאי קיומי להצלחתו בחיים. משום מה  רוב ההורים רואים קשר בין הצלחה אקדמית והצלחה בחיים ומעטים רואים קשר בין התמדה בחוגים לבין הצלחה בחיים.

 

  • מסרים סותרים- כשאני אומרת לילד שלי שכדורמים זה חשוב, אבל אני מסכימה שיפסיד אימון כי יש לו עבודה להגיש, אני בעצם אומרת לו שהגשת העבודה חשובה יותר מאימון.  כשאני רצה אחריו משבת לשבת לצפות במשחקים שלו, ומקשיבה באריכות לרשמים שלו מהפעילות ותולה בסלון  למורת רוחה של מעצבת הפנים שלי את הגביעים והמדליות, הילד לומד כי החוג חשוב לי, והצלחה בו שווה לפחות כמו הצלחה בחשבון אם לא יותר.

  

  • כשהורה אומר לילד אני משלם רק אם תתחייב להתמיד (שזו בקשה לגיטימית לכאורה) אבל מפחידה מאוד ילדים לקויי למידה שמכירים את עצמם. ההמשך הוא שהם לא יעיזו לבקש חוג כי בתוך תוכם הפנימו את המסר שחייבים להתמיד.

 

 

 

  • דוגמה אישית- רובכם משתתפים בחוג כזה או אחר, ואם לא אז כדאי שתתחילו. שתפו את הילד בחוויות שלכם, הזמינו אותו לצפות בכם. והילד ילמד שאבא לא רק עובד בעבודה נחשבת כי הוא למד היטב בבית ספר, אלא גם מתאמן בקנטרי וזה חשוב לא פחות ואם השתכנעתם- אולי אפילו יותר.

 

 

הכותבת היא מתמחה בפסיכותרפיה אדלריאנית, מנחת הורים ומרצה במכון אדלר בתחום לקויות למידה, קשב וריכוז, ומנהלת הפורום היעוצי במכון אדלר.

ואמא לשני שחקני כדורמים ב"הפועל טבעון"

 

 

 

 

 

 

 

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים